בית - פרשת-שבוע - פרשת וארא חס"ה לשבת

עוד עדכונים

פרשת וארא - חס"ה לשבת

מדוע מוזכר שם אלקים (שהוא מסמל דין) בפסוק בו הקב"ה שומע את נאקת בני ישראל? איך הטובה של העשיר לבן העני הצילה לימים את היקר לו מכל? והאם יש עניין לשכב דוקא על צד מסויים בלילה? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת וארא


יום שישי כ"ז טבת תשפ"ו | 16.01.2026 | 00:45


Media Content

חידוש

"וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'" (ו, ב)

​"וידבר אלהים אל משה", "אלהים" הוא שם של מידת הדין, וכיון שעתה אומר ה' שהוא שמע לנאקת בני ישראל, ומבטיח להצילם מיד מצרים, אם כן הזכרת מדת הדין כאן צריכה ביאור, ולכאורה מן הנכון היה להשתמש בשם הויה, שהוא שם של מדת הרחמים?

​והענין הוא, היות וקודם לכן משה התרעם על מידותיו של הקדוש ברוך הוא ואמר (שמות ה, כב) למה הרעות לעם הזה? לכן השיב לו הקדוש ברוך הוא אדרבה, כשבאות צרות, הרי זה סימן שהגאולה מתקרבת, כמו אשה שככל שהיא קרובה יותר לעת הלידה, הצירים מתגברים ביותר ולכן דיבר איתו ה' במידת הדין לרמוז על הצרות שיתגברו ובזה תבוא הגאולה.

​ועוד רמזו לו, שבגלל דיבורו הקשה של משה "למה הרעות", לא יכנס לארץ ישראל, וכמו שפירש רש"י (שמות כב, ה, ומקורו מסנהדרין קיא.) בביאור תשובת ה' למשה, שכתב, "עתה תראה", העשוי לפרעה תראה, ולא העשוי למלכי ז' אומות העולם כשאביאם לארץ ישראל.

​והרב החיד"א בנחל קדומים (וארא אות א') בשם ליקוטים בספר רבנו אפרים, רמז זאת במילת אלהי"ם, שהיא ראשי תיבות, אמרת למה הרעות יהושע מכניס.

​ובדרך זו נלמד מפרשיות אלו, גם על זמננו אנו, שהוא זמן הגאולה, שלא לחינם יש לעם ישראל הרבה צרות מחלות תאונות ב"מ ואויבינו קמים עלינו מכל הצדדים, זאת מפני שאלו הם הצירים שלפני לידת הגאולה, לפני ביאת המשיח. ולכן אדרבה צריך להתחזק בתורה וביראת שמים ובקדושה, ולא להתייאש ח"ו.

סיפור

"ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך וכו' והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים" (ז, יט)

​"בספר אמרי חן בשם הכלי יקר (ז, יז) מבאר מדוע הביא הקדוש ברוך הוא על מצרים את המכות הללו דווקא ולא מכות אחרות? כדי ללמדנו שהנהגת הקדוש ברוך הוא עם האדם היא לשלם לו כפי גמולו במידה כנגד מידה [עיין שם שמבאר כל מכה כיצד עונשה הוא במידה כנגד מידה], דבר המוכיח את גדלות הבורא וגבורותיו. כי דבר כזה, רק הבורא יתברך מסוגל לעשות, וזהו שכתוב (י, ב) ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'. שעל ידי האותות והעונשים שעשה השם יתברך במצרים במידה כנגד מידה, הם למען תדעו כי אני ה'".

​מעשה בכפרי אחד בשם פלמינג שהיה עובד אדמה, מגדל ירקות ובעל פרות וכבשים ומהם הייתה פרנסתו. יום אחד הוא שמע צעקות אדירות, הצילו! הצילו! מיד עזב את עיסוקו ורץ אל עבר מקום הצעקות, שם הוא ראה ביצה טובענית גדולה, ובתוכה נער שמנסה לצאת ממנה, אבל אט אט שוקע וטובע בה, והנער צועק בקול גדול, הצילו. הכפרי מצא קרש גדול, הושיט אותו לנער, וכך הצליח להציל ולהוציא את הנער החוצה מהביצה. פלמינג לקח את הנער התשוש לביתו, קילח אותו, סידר וניקה אותו, חימם אותו ודאג לו לכל מחסורו. לאחר שלושה ימים, עצרה ליד ביתו של הכפרי, כירכרה יפה ומהודרת, ומן הכירכרה ירד אציל מכובד, כשלהצידו משרתים לבושים בהדר. האציל קרב אליו וכה אמר, אתה הצלת את הבן שלי, תודה רבה לך, אני רוצה לשלם לך על כך. הכפרי סירב, והלה ניסה לשכנעו שוב ושוב, אך לשווא. ראה האציל שבבית הכפרי ישנו ילד רזה, שניכר שעובד בעבודה קשה, אמר לכפרי, אם תסכים אקח את בנך תחת חסותי ואדאג לספק לו את החינוך הכי טוב במדינה. ככל אשר אתן לבני, כך אתן לבנך! כיון שבכל ​הסביבה לא היה מקום לימודים, לכך הסכים מר פלמינג. העשיר לקח את בנו של הכפרי וכאשר הבטיח כן עשה, שלחו ללמוד בבית הספר הטוב ביותר שבנמצא, וטיפל בכל מחסורו של הנער, עד שלימים נעשה דוקטור אלכסנדר פלמינג, ממציא הפניצילין. לאחר מספר שנים, הבן של העשיר נעשה חולה מסוכן, ומה הציל אותו? הפניצילין! היא התרופה שהמציא בן הכפרי שגדלו וחינכו האציל. האציל העשיר חשב לתומו שהוא מציל את בן הכפרי, ולא ידע שבכך הוא בעצם מציל את עצמו, את בנו היקר לו כנפשו.

​כאמור, מידותיו של הקדוש ברוך הן במידה כנגד מידה. ולכן גם אם איננו מבינים תמיד את סיבותיו של הקדוש ברוך הוא בהענישו אותנו, עלינו לפחות לבדוק את אופי הצרה שניחתה עלינו, כדי שנראה אם נוכל למצוא רמז לאיזה חטא בעבר שקנה לו משכן בנפשנו, וכשנמצא חטא כזה עלינו לתקנו.

 

הלכה

מנהגי ימי השובבי"ם

א. ישתדל להיות סנדק בימי השובבי"ם כי תיקון גדול להיות הילד הנימול על ברכיו ושוקיו, לכפר מאשר חטא בירכיו.

ב. ​האריז"ל הפליג מאד במעלת הטבילה, שאין דבר יותר מוכרח וצריך אל האדם לענין ההשגה, כמו הטבילה, שצריך שיהיה האדם טהור בכל עת, כי כל שלא טבל, הרי הטומאה ניכרת היטב במצחו.

ג. מי שהוא חולה או שיש לו אונס אחר, יטול ידיו ארבעים פעמים וכפי המופיע בספר בן איש חי (ש"א פרשת נצבים אות ג).

ד. כל הפרנסה תלויה בשמירת ברית קודש.

ה. ישתדל האדם לקיים את המצוות בשמחה ובלב טוב, ויסיר מליבו כל עצבות ודאגה ח"ו, והיא סגולה גדולה להיות נשמר מהעוון הידוע.

ו. יתחמם כל גופו בעת עשותו דבר מצוה ובפרט בעשותו את המצות השמורות שבערב פסח, ובנושאו את המטה ובחופרו את הקבר. ובכל דבר מצוה שיעשנה בכל כוחו.

ז. יזהר להיות מעשרה ראשונים בבית הכנסת להתפלל כשבא שחרית מנחה ערבית, ויזהר מאוד במצות ציצית ותפילין.

ח. בתפילה העמידה כשיאמר וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ יכוין לשם חב"ו היוצא מפסוק חיל בלע ויקיאנו ויהרהר את הנוסח המופיע בסידורים.

ט. ישלים בכל יום צ' אמנים, ד' קדושות, י' קדישים, ק' ברכות - ראשי תיבות צדיק, והוא אחד מתיקוני צדי"ק יסו"ד עולם.

​י. אשרי הזוכה ללמוד ח"י פרקי משנה בכל יום הוא תקון ליסוד - וחי"י בהם אמר רחמנא. וכן יזהר ללמוד קודם שיישן כי הוא תקון גדול, כדכתיב ושבע ילין בל יפקד רע.

​יא. בשכבו יהרהר בדברי תורה במה שלמד ביום או בלילה, ויישן מתוך דברי תורה וערבה שנתו. ויצייר שם המיוחד הוי"ה ב"ה כאלו כתוב לפניו בכתב אשורית גדולה.

​יב. בתחילת הלילה ישכב על צדו השמאלי, וזה יועיל להכניע צד שמאל. וגם ע"פ הרפואה הוא טוב בתחילת שכיבתו. ואחר חצי הלילה יכול לשכב על צידו הימני. ויזהר מאד מלשכב פרקדן.

​יג. אסור לאדם לישן בבית יחידי, והישן יחידי אוחזתו פלונית [לילי"ת]. ויש מקילין אם יש שם נר או אם נראה שם אור הלבנה כאשר הוא חדר בבית ויש בבית עוד דיורים אחרים.

 


 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!